<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער שמונה עשר</h1>
<h2>דף כ.</h2>
המכבה כל שהו חייב, אחד המכבה את הנר ואחד המכבה את הגחלת של עץ. אבל המכבה גחלת של מתכת פטור, ואם נתכוין לצרף חייב שכן לוטשי ברזל עושים כן מחמין את הברזל עד שיעשה גחלת ומכבין אותו במים כדי לחסמו. וזה הוא לצרף, שהעושה אותו חייב, והיא תולדת מכבה. לשון רבינו משה. כתב הראב"ד שהמצרף במים אינו מכבה, אבל מכה הוא בפטיש שגומר את חסומו. מכל מקום חיוב אין בו, שצירוף אינו אסור אלא מדברי סופרים. ובזה הסכימו רבים מגדולי הפוסקים והמפרשים שאין צירוף אלא מדברי סופרים. לפיכך מותר לכבות גחלת של מתכת כדי שלא יזוקו בה רבים, וכן מותר לתת לתוך מיחם שפינה ממנו שיעור כדי לצרפו. ואע"פ שהוא פסיק רישיה לא חששו בדבר זה, מפני שצירוף אינו אסור אלא מדברי סופרים. ויראה לי לפי פסק הר"ם וענין ההלכות, כי בצירוף זה יש שלשה דינים חלוקים. [א'] המתכוין לצרף כדרך שהאומנים עושים חייב מן התורה. [ב'] והמכבה גחלת ואין מתכוין לצרף, הואיל והצירוף צריך לו, אסור מדברי סופרים [ג']. אבל כשאין הכיבוי צריך לו, כגון מיחם שפינהו וגחלת של מתכת ברשות הרבים שאין הכיבוי צריך לו אלא להסיר הנזק, מותר לכתחלה.
